גזענות !
גזענות
הנושא אותו בחרתי להציג בעזרת מים הוא גזענות כלפי איתיופים במועדונים ועל ידי המשטרה. הנושא מאוד מעצבן אותי בגלל שהבן זוג שלי אתיופי וסובל מהמון גזענות, לא פעם לא הכניסו אותו למועדון בגלל הצבע עור שלו, פשוט אמרו לו אל תכנס ולא נתנו לו סיבה. סיורי משטרה תמיד עוצרים אותו ושואלים אותו סתם שאלות כמו "איפה אתה גר?" "בן כמה אתה" "מה אתה עושה פה", "למה בשעה כזאת אתה בחוץ?" והוא סתם יושב ולא עושה כלום.
המים המקורי-ילד שחור מאוכזב.
קישור לthinklink.
החשיבות של המים בשיח החברתי פוליטי:
המם יכול לעורר דיון רחב בתופעת הגזענות , ולשתף רבים מאלה שנחשפים למם , ולגרום להם להביע את דעתם.
בנוסף המם יכול לגרום לאנשים להתארגן ולצאת כנגד תופעת הגזענות למשל : מועדונים,מול המשטרה,וכו'...
המם יכול להשפיע על השלטון ולהיות חתרני כנגדו כדי לשנות את המצב.
המם הוא קצר וקליט ויש השפעה על אנשים.
המם יכול לגרום לאנשים להביע את דעתם בצורה אנונימית , ולחצות מגזרים.
בנוסף המם יכול לגרום לאנשים להתארגן ולצאת כנגד תופעת הגזענות למשל : מועדונים,מול המשטרה,וכו'...
המם יכול להשפיע על השלטון ולהיות חתרני כנגדו כדי לשנות את המצב.
המם הוא קצר וקליט ויש השפעה על אנשים.
המם יכול לגרום לאנשים להביע את דעתם בצורה אנונימית , ולחצות מגזרים.
לדעתי יש גזענות נגד העדה האתיופית , שהם נחשבים אצל השוטרים וחצי מאוכלוסייה כ-לא מקובלים ומסוכנים. ולי זה לא נעים מכיוון שרוב החברות שלי,וידידים שלי הם מהעדה האתיופית,ואפילו בן זוגי אתיופי.
כשנתיים אחרי העתירה, וזמן רב אחרי שנמצאו מקומות לילדים יוצאי אתיופיה בבתי-ספר בפתח-תקווה, בג"ץ פרסם פסק דין עקרוני. "אי שוויון הגובל בהשפלה וביזוי הפוגע בכבוד האנושי"
זירה 6-
הגדרה של סאטירה - סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית ששמה דבר מה (רעיון , התנהגות, מפלגה,וכו') ללעג , ובדרך זו מביעה דעה לרוב במטרה לגרום או למנוע שינוי . לרוב , שימוש בסאטירה מעורר צחוק , אך מטרתה המרכזית היא הביקורת באמצעיים קומיים. מונח של הגדרה זו קשורה למה שבחרתי, מכיוון שיש הרבה מערכונים , שצוחקים על האתיופים.
הומור - פעולה תקשורתית המכוונת לעורר אל הנמען תגובה של שעשוע , צחוק או גיחוח .\
אני מעבירה את המסר , דרך הומור.
תחושת עליונות - הומור המעניק תחושת עליונות כלפי הקורבן .
ההומור עושה שימוש בסטראוטיפים המייצגים דבר שלילי המחזק את תחושת העליונות .
בסרטון זה אנו רואים דוגמא סאטירית לעליונות דרך מערכון קומדי ובו רואים חייל ממוצא אתיופי "חטוף" ובעצם החוטפים מגחחים ומדברים על כך שבעבורו לא יקבלו חזרה אפילו שבוי אחד מפני שהוא אתיופי והוא חסר חשיבות .
זירה 1
"נבסו" היא סדרה קומית על משפחה מעורבת המורכבת מאב אתיופי ואם אשכנזייה ומתעסקת בסיטואציות מצחיקות ועצובות שעוברות על הזוג המעורב .הסדרה הקומית מתחילה עם פרק בכורה קורע בין שני עולמות. תכירו את הזוג המעורב גילי ותמר, ואת המשפחות של שניהם שיוצרות משפחה אחת מיוחדת וצבעונית מתמיד. כבר בפרק הראשון המשטרה עוצרת את גילי בשכונה בה הוא גר רק בגלל שהוא ממוצא אתיופי.
מוען- מישהו מכוון לשדר מסר מסויים.יוצרי הסדרה נבסו עשו סדרה קומית המדברת על גזענות כלפי העדה האתיופית והיחסים בין האתיופים לשאר האזרחים במדינה. הסדרה מנסה להראות צד אחר של האתיופים שלא רואים בדרך כלל בתקשורת.
נמען-אדם או ציבור גדול יותר שאליו מכוון המסר,
הנמענים כל הציבור הישראלי ביניהם גם: המשטרה, הממשלה, ואזרחי ישראל שנוטים לחשוב מחשבות גזעניות ולהפריד את האתיופים משאר החברה. בעיניי היחס של האזרחים כלפי בני העדה האתיופית הוא אינו הוגן ולכן חשוב שהנמענים יראו את הסדרה ויבינו כיצד הם רואים את העדה האתיופית בדרך מעוותת ושלילית .
הנמענים כל הציבור הישראלי ביניהם גם: המשטרה, הממשלה, ואזרחי ישראל שנוטים לחשוב מחשבות גזעניות ולהפריד את האתיופים משאר החברה. בעיניי היחס של האזרחים כלפי בני העדה האתיופית הוא אינו הוגן ולכן חשוב שהנמענים יראו את הסדרה ויבינו כיצד הם רואים את העדה האתיופית בדרך מעוותת ושלילית .
מסר-התוכן של התקשורת
שאנשים יפסיקו להיות גזענים ושיכלילו את האתיופים גם כבני אדם ולא סתם אנשים "שחורים".
אסור לשפוט אדם לפי המראה שלו , או המוצא שלו במיוחד יהודים, שעברו שואה ואנטישמיות קשה רק בגלל המוצא שלהם . לכן עלינו להיות חברה סובלנית יותר.
שאנשים יפסיקו להיות גזענים ושיכלילו את האתיופים גם כבני אדם ולא סתם אנשים "שחורים".
אסור לשפוט אדם לפי המראה שלו , או המוצא שלו במיוחד יהודים, שעברו שואה ואנטישמיות קשה רק בגלל המוצא שלהם . לכן עלינו להיות חברה סובלנית יותר.
זירת חדשות.
http://www.mako.co.il/news-israel/local-q1_2017/Article-3f710f2e478ca51004.htm?partner=tagit
שיקוף המציאות-הטלוויזיה מושפעת מההגמוניה , מגורמי כוח,ולכן מסייעת לייצוגו של הסטטוס-קו החברתי הקיים. לפי תפיסה זו היא תופסת מקום כ"רשות הרביעית" אשר מבקרת את הרשויות . הטלוויזיה למעשה משתלבת ב"מרחב הציבורי" ומתווכת בין האזרחים לבין המדינה , מוסודתיה ובעלי הכוח שבה .
בחדשות מציגים את העדה האתיופית רק בדברים שליילים לדוגמא : הפגנות,מכות,מעצרים, מהיכרות אישית שלי עם חבריי ובן זוגי זה לא משקף את החיים האמיתיים של העדה. מציגים את העדה האתיופית בדרך אחת בלבד וזה גורם לאנשים לחשוב שזאת המציאות שככה מתנהגים בני נוער אתיופים וזה לא נכון בעליל.
ערך חדשותי- נושא בעל חשיבות תקשורתית , בשל עוצמתו , היקפו חריגותו , עדכניותו והחשיבות שאמצעי התקשורת מקנים לו מתוקף שידורו .
יש אזרחים במדינת ישראל שלא מקבלים את אותו יחס והזכויות כמו אזרחים אחרים.
הקהילה האתיופית מופיעה בחדשות רק במקרים שליילים ואירועים חיובים לא נחשבים לבעלי ערך חדשותי , בגלל שהעדה האתיופית נתפסת כ"אלימה\מסוכנת" . ובגלל זה ככה גם מתייחסים אל האזרחים האתיופים ביום יום. לדוגמא: כמו שמתייחסים לאתיופים ברחוב ככה מציגים אותם בטלוויזיה . שאני ובן זוגי עוברים ברחוב יכולים לעצור אותו סתם ככה משטרה ולחקור אותו גם שהוא לא עשה כלום. וככה מציגים את זה גם בטלוויזיה.
אסכולת קביעת סדר היום- הציבור לומד על החשיבות המיוחסת לנושא מסויים מתוך הדגשים שנותנים לנושא בתקשורת .כמות הדיווח ומידת הדיון בנושא מסויים קובעים את היקף תשומת הלב שהוא זוכה בקרב צרכני התקשורת .בכוחה של המדיה לקבוע את חשיבותם של הנושאים העולים לסדר היום הציבורי,להעלות נושא לדיון או להסתירו.
בתקשורת מדברים מעט מאוד על העדה האתיופית וכמעט אין לה שום התייחסות בשיח התקשורתי,לכן אנשים יכולים לחשוב שהחיים של העדה האתיופית לא מעניינים אף אחד ושלא קורה שם שום דבר מעניין כי לא מדברים עליהם כמעט . מתייחסים בתקשורת לאתיופים רק שרוצים לדבר על משהו שלילי כמו : אלימות.
